החלטה בתיק בר"ע 3256/07

1.         המשיב הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים תביעה כנגד המבקשת. על-פי כתב התביעה, נרשם המשיב לקורס טבחות מקצועית המנוהל על-ידי המבקשת ושילם את מלוא שכר הלימוד (בסכום כולל של 8,300 ש"ח). המשיב טוען, כי הוא ביטל את השתתפותו בקורס באופן המזכה אותו בהשבת שכר הלימוד (בניכוי 500 ש"ח דמי הרשמה), אך המבקשת סירבה להשיב לו את כספו.

על-פי כתב התביעה, הודעת המשיב על ביטול השתתפותו בקורס נשלחה למבקשת בפקסימיליה ביום 5.10.06. לכתב התביעה צורף "הסכם הרשמה" מיום 19.9.06 ועל-פי סעיף 1 להסכם זה, אם תתקבל הודעה על ביטול ההשתתפות בקורס לא יאוחר משבועיים לפני תחילתו, לא יחויב המבטל במלוא שכר הלימוד, אלא בדמי הרשמה בלבד. נטען, כי הקורס הנדון אמור היה להתחיל ביום 22.10.06, כך שמשלוח הודעת הביטול ביום 5.10.06 אמור היה לזכות את המשיב בהחזר שכר הלימוד בניכוי דמי ההרשמה.

2.         המבקשת טענה בכתב הגנתה, כי המשיב אינו זכאי להחזר כספי לאחר תחילת הקורס, ומכיוון שנכח בשיעור הראשון, שהתקיים ביום 17.9.06, הרי שביטל את השתתפותו בקורס לאחר תחילת הלימודים ואין הוא זכאי להחזר שכר הלימוד. טיעון זה כלול גם במכתב התשובה שנשלח למשיב, ושצורף לכתב ההגנה. לגירסת המבקשת, המשיב נכח בשיעור שהתקיים ביום 17.9.06, כפי שמופיע ב"דו"ח נוכחות", שצורף אף הוא לכתב ההגנה. על-פי מסמך זה, המשיב לא נכח בשיעורים הבאים, שהתקיימו החל מיום  22.10.06. אין למעשה מחלוקת שהמשיב לא נכח באף שיעור, למעט זה שהתקיים ביום 17.9.06.

כבר עתה יודגש, כי בכתב הגנתה של המבקשת אין כל התייחסות ישירה לטענת המשיב לפיה המציא למבקשת הודעת ביטול ביום 5.10.06, זאת, ככל הנראה, לנוכח טענתה שהקורס החל כבר ביום 17.9.06, כך שהודעת ביטול שנשלחה ביום 5.10.06 אינה מזכה בכל מקרה בהחזר שכר הלימוד. בכתב ההגנה לא הוצגה ע"י המבקשת כל גירסה פוזיטיבית באשר למועד קבלת מכתב הביטול ששלח המשיב.

3.         בבית המשפט לתביעות קטנות התייצב המשיב בעצמו ומטעם המבקשת התייצבה נציגתה הגב' שולי לוי. המשיב ציין בדבריו לפרוטוקול, כי הקורס היה אמור להתחיל ביום 22.10.06 וכי נוכחותו בשיעור ביום 17.9.06 היתה ל"שיעור היכרות" בלבד. אכן, "הסכם ההרשמה" נחתם רק ביום 19.9.06, מה שמחזק את האפשרות שנוכחותו של המשיב בשיעור ביום 17.9.06 היתה אמנם לשם "היכרות" בלבד. 

בית המשפט שמע גם את דברי הגב' סימה ברנס, אימו של המשיב. לדבריה, היא שכחה לרשום תאריך על מכתב הביטול, אך היא היתה זו ששלחה את המכתב בפקסימיליה. בפרוטוקול נרשם מפיה, כי המכתב נשלח על ידה ביום 5. 9.06, אך נראה כי נפלה טעות הקלדה ומדובר ביום 5. 10.06, כפי שנרשם בכתב התביעה, שכן ביום 5.9.06 עדיין לא נחתם ההסכם שבין הצדדים.

נציגת המבקשת ייחדה את מרבית דבריה לטענה לפיה המשיב ביטל את השתתפותו לאחר שכבר החל ללמוד בקורס. בכל הנוגע למועד משלוח מכתב הביטול נרשם מפיה משפט סתום משהו לפיו: "אני מגישה את הפקס ומפנה לתאריך אחר". מכל מקום, נציגת המבקשת לא התייחסה בצורה ברורה ומפורשת למועד המדויק של משלוח מכתב הביטול. יודגש, כי לדברי הגב' לוי, השיעור הראשון של הקורס התקיים ביום 17.9.06.

4.         בית המשפט פסק, כי המשיב הודיע למבקשת ביום 5.10.06 שהוא מבטל את השתתפותו בקורס, אשר היה אמור להתחיל ביום 22.10.06, וכי הודעה זו נשלחה בכתב ובאמצעות פקסימיליה. עוד פסק בית המשפט, שהשיעור ביום 17.9.06, בו נכח המשיב, לא היה חלק מהקורס, אלא "שיעור היכרות", וכי לנוכח נתונים אלה ניתן לקבוע שהמשיב הודיע למבקשת במועד על ביטול השתתפותו, באופן שהוא זכאי להחזר שכר הלימוד.

לנוכח קביעות אלה חייב בית המשפט את המבקשת לשלם למשיב סך של 7,800 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסך 800 ש"ח, ליום מתן פסק הדין (14.6.07).

5.         על פסק דין זה הוגשה ביום 22.7.07 בקשת רשות ערעור. הטענה המרכזית שבבקשה היא, שהודעת הביטול הומצאה למבקשת רק ביום 8.11.06. טענה זו מבוססת על צילום עותק של מכתב הביטול שנשלח על-ידי המשיב בפקסימיליה ואשר בשוליו מופיעה שורת נתונים המעידה על משלוח המסמך בפקסימיליה ושלכאורה עולה ממנה כי המסמך נשלח ביום 8.11.06. בבקשת רשות הערעור מאשרת המבקשת כי השיעור בו נכח המשיב ביום 17.9.06 היה "שיעור צפייה" (סעיף 4.2 וסעיף 11 לבקשת רשות הערעור). בכך מציגה המבקשת גירסה עובדתית שונה לחלוטין מזו שהציגה בבית משפט קמא, הן בכתב הגנתה והן בדברי נציגתה.

טענתה העיקרית של המבקשת היא, כי בית המשפט לתביעות קטנות טעה במסקנתו לפיה הודעת הביטול ניתנה במועד, שכן זו ניתנה רק ביום 8.11.06, כחודש וחצי לאחר פתיחת הקורס.

6.         ביום 28.9.07 הגישה המבקשת גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. לנוכח מסקנתי לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות, גם ללא צורך בקבלת תשובת המשיב, אין עוד צורך במתן החלטה בבקשה זו, שהועברה לעיוני רק היום. יצוין, כי מתן ההחלטה בבקשת רשות הערעור התעכב, לנוכח העיכוב בקבלת תיק הערכאה המבררת.

7.         כאמור, מסקנתי היא שדין הבקשה להידחות גם ללא צורך בקבלת תשובת המשיב. המבקשת מעוניינת להשיג על קביעה עובדתית של בית המשפט לתביעות קטנות. ברגיל, אין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות עובדתיות של הערכאה המבררת, למעט במקרים יוצאים מן הכלל. מעבר לכך, נראה כי לא נפל פגם בממצא אליה הגיע בית המשפט, וכי המבקשת מעוניינת עתה לערוך "מקצה שיפורים", תוך הצגת גירסה עובדתית שונה מזו שהוצגה בערכאה קמא.

הקביעה המרכזית עליה מבקשת המבקשת לערער היא מועד משלוח הודעת הביטול. כפי שראינו, המועד צוין במפורש בכתב התביעה שהגיש המשיב ואילו בכתב ההגנה לא היתה כל התייחסות מפורטת לענין זה, כשטענתה המרכזית של המבקשת היתה, שהמשיב ביטל את השתתפותו בקורס לאחר שכבר החל ללמוד בו ונכח בשיעור אחד. כאמור, טענה זו, שעמדה במרכז גירסת ההגנה, נזנחה עתה על-ידי המבקשת.

זאת ועוד, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בבית המשפט, שעיקריו פורטו לעיל, עמדה לעיני בית המשפט עדות של אימו של המשיב, לפיה מכתב הביטול נשלח ב- 5.10.06 ומאידך לא הוצגה ע"י המבקשת ראיה בעלת משקל שבכוחה לסתור נתון זה.

יתרה מכך, עיון בתיק בית המשפט לתביעות קטנות מעלה, כי בתיק הערכאה המבררת לא נמצא מסמך זהה למסמך שצורף לבקשת רשות הערעור, הכולל נתונים בדבר מועד משלוח מכתב הביטול באמצעות הפקסימיליה ביום 8.11.06. לכתב התביעה צורף מכתב הביטול מבלי שהנתונים הנ"ל מוטבעים עליו. לכתב ההגנה לא צורף העתק המכתב האמור, ובמהלך הדיון הוגש עותק נוסף של מכתב זה, ככל הנראה ע"י נציגת המבקשת, כאשר קיים קושי ממשי לעמוד על נתוני המשלוח שלו באמצעות פקסימיליה, שכן שורת הנתונים מחוקה ברובה. ככל שהמבקשת היתה מעוניינת לבסס את טענתה המרכזית על נתוני המשלוח האמורים, היה עליה לטעון זאת במפורש בכתב הגנתה ולדאוג להגשת העתק קריא וברור של המסמך האמור בכל הנוגע לנתונים הנ"ל, וזאת לא עשתה; מה גם שנציגתה לא הפנתה באופן ברור לנתונים אלה ולא התייחסה בדבריה למועד המשלוח. במצב דברים זה בית המשפט היה יכול להעדיף את עדותה של אם המשיב.

אוסיף, כי כלל לא ניתן לדעת מנתוני המשלוח המופיעים בשולי המסמך שצורף לבקשת רשות הערעור האם מדובר בנתוני אותו משלוח שבוצע על-ידי אימו של המשיב, או שמא בנתוני משלוח אחר של אותו מכתב, ששוגר שוב בפקסימיליה במועד יותר מאוחר, על-ידי גורם כלשהו לנמען כלשהו. עניינים אלה היה על המבקשת להוכיח בעת הדיון בתובענה, ואין מקום לפתוח את ההליך מחדש ולאפשר למבקשת להציג ראיות שהיתה יכולה להציג במועד הדיון, וכל זאת תוך שינוי הגירסה העובדתית שעמדה בבסיס הגנתה המקורית של המבקשת.

נמצא, כי אין מקום להתערב בממצא העובדתי אליו הגיע בית המשפט לתביעות קטנות לפיו מכתב הביטול נשלח ביום 5.10.06, ובנסיבות אלה דין הבקשה להידחות.

מכיוון שלא התבקשה תשובה, אין גם צו להוצאות.